המחקר דן בהרחבה באנתולוגיה "מקוה ישראל" של הרב ישראל קושטא )ליוורנו 1851 (. הספר נמנה עם המקראות הראשונות בעברית לילדים בעולם החינוך היהודי. קושטא עשה שימוש במקורות שונים, אך הוא ניסח מחדש את המקור או המקורות, לעתים תוך הכנסת שינויים מהותיים בהם. בכך המקראה שלו שונה ממקראות אחרות, שמכנסות בהן מקורות שונים ככתבם וכלשונם. המקראה כוללת 100 סיפורים ללא סיווג לקבוצות משנה וללא כותרות. במחקר חולקו הסיפורים לשבע קבוצות תוכן ולכל סיפור ניתנה כותרת. החלוקה הזו התבררה כחשובה...